פסק-דין בתיק ת"ק 35328-12-12

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום 15.7.12 בכביש הכניסה/יציאה במושב אחיטוב.

2.         בתיק הוגשה תביעה ותביעה שכנגד. ביום 23.4.13 נשמעו הצדדים. בהתאם אתייחס לצדדים כאל התובעת והנתבעת שכנגד, אלא אם יאמר במפורש אחרת.

3.         בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובעת נסעה ישר בכניסה למושב אחיטוב כאשר לפתע רכב הנתבעת עצר בפתאומיות והחל בנסיעה אחורנית (לצורך פניית רוורס) ופגע ברכב התובעת.

4.         על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת יצאה מביתה לכיוון היציאה מהמושב במטרה לאסוף ילדים לקייטנה. הנתבעת עצרה את רכבה כי נבהלה. התובעת שלא שמרה מרחק פגעה ברכבה מאחור בחוזקה.

5.         לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה לפיה האחריות לתאונה נופלת לפתחם של שני הצדדים המעורבים בה וזאת מהטעמים הבאים:

א.         מעיון בתמונות אשר הוצגו במהלך הדיון של מקום התאונה, ניתן לראות כי מדובר בכביש ישר עם שדה ראיה פתוח. לטענת שני הצדדים עסקינן בכביש דו סיטרי.

ב.         הצדדים חזרו בעדותם אחר טענותיהם לעניין נסיבות התאונה כפי שנטען בכתבי טענותיהם.

ג.          התובעת העידה שעצרה את רכבה כ - 15 - 16 מ' אחרי רכבה של הנתבעת כעצר והחל בנסיעה לאחור.

            התובעת מוסיפה וטוענת שלא צפצפה מאחר והיתה בטוחה שיש לנתבעת ברכבה חיישנים והיא רואה אותה.

            התובעת אף סימנה על נ/2 היכן עמד רכבה והיכן עמד רכב הנתבעת, כאשר ראתה אותו עוצר ומתחיל בנסיעה לאחור.

ד.         מעיון בתמונות הנזק ברכב התובעת ניתן להבחין בנזק לחלק הקדמי שברכב עם נטיה לכיוון צד שמאל. יחד עם זאת, ניתן להבחין בנזק לכל רוחב מכסה המנוע ואף בנזק לפגוש הקדמי מתחת לפנס הימני.

ה.         בהתאם לעדותה של התובעת, הנתבעת החלה בנסיעה לאחור בכדי להיכנס עם חלקו האחורי של רכבה לפניה שהיתה מצידו השמאלי של הכביש (ניתן להבחין בפניה זו בתמונה שסומנה כנ/2).

ו.          לאור היקף הנזקים ברכבה של התובעת, איני מקבל את גרסתה לעניין אופן קרות התאונה.

            ובמה דברים אמורים, בהתחשב במקום בו סימנה התובעת שעמדה עם רכבה (סומן באות X  בנ/2), ובהתחשב בזאת שהנתבעת ביקשה לנסוע לאחור ולהיכנס עם חלקו האחורי של רכבה בפניה שמצד שמאל, אזי אין זה סביר ומתקבל על הדעת שלתובעת נגרמו הנזקים ברכבה , כפי שנגרמו, וזאת באשר אם ובמידה וגרסה זו היתה נכונה היה אמור רכבה של התובעת להיפגע אך בצדו הקדמי שמאלי לכל היותר ולא בחזית ולכל אורך מכסה המנוע, באשר רכב הנתבעת היה אמור להיות בהטיה ובאמצע הסיבוב לכיוון הפניה שמצד שמאל של הכביש ולא באופן של פגיעה ישרה בחלק הקדמי של רכב התובעת תוך כדי נסיעה לאחור. יש לציין שהתובעת הדגימה בפני בית המשפט באמצעות רכבים כי רכבה נפגע בחלק האמצעי מקדימה לכיוון צד שמאל (ראה עמ' 3 שורה 10 לפרוטוקול).

ז.          יתרה מכך, התובעת העידה כי היו רכבים מאחוריה ומהצדדים ועסקינן בכביש דו סיטרי (ראה עמ' 3 ש' 23 לפרוטוקול). כמו כן, בהודעתה של התובעת לחברת הביטוח נמסר על ידה שמשמאלה היתה משאית ועל כן לא יכלה לברוח שמאלה וכן לא יכלה לנסוע לאחור כי היתה מכונית מאחוריה (ראה ת/4). לאור זאת שהנתבעת, כגרסת התובעת, ביקשה להיכנס בנסיעה לאחור לפנייה מצד שמאל ובעשותה כן לחצות את הנתיב הנגדי, אין זה מתקבל על הדעת שבאפשרותה לעשות כן כאשר מהכיוון הנגדי נוסעת משאית (שלא אפשרה לתובעת כגרסתה לסטות שמאלה).

ח.         איני מקבל את טענת התובעת לכך שהתנהגותה של הנתבעת לאחר התאונה, לרבות לעניין מועד הגשת כתב התביעה שכנגד, יש בה בכדי להטות את כפות המאזניים לטובת גרסתה. הנתבעת הבהירה שלאחר התאונה חזרה לביתה וזאת בכדי להביא את ארנקה ובכך למסור פרטים לתובעת וכן שהיה בכוונתה להגיש תביעה וזאת ללא כל קשר לתביעתה של התובעת.

            עדותה זו של הנתבעת נחזתה בעיני כסבירה ואמינה. כן, העובדה שהנתבעת הגיעה למקום עבודתה של התובעת בכדי לקבל פרטים ממנה, מחזקת את גרסתה לכך שבכוונתה היה לתבוע את התובעת בכל מקרה.

ט.         לאור המפורט לעיל, מקבל אנוכי את גרסתה של הנתבעת לעניין נסיבות התאונה, כך שהתובעת פגעה ברכבה מאחור.

י.          יחד עם זאת, הנתבעת אינה מכחישה כי עצרה בפתאומיות את רכבה מאחר ונבהלה.